Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 40b
אָמַר רַבִּי זֵירָא: שָׁאנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מִתּוֹךְ שֶׁכּוֹלֵל לְשַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כּוֹלֵל נָמֵי בְּמוּסָפִין.
Traduction
Rabbi Zeira said: The New Moon is different, for while it must indeed be mentioned according to Beit Shammai, it does not require a separate blessing. Since the New Moon is included in the regular morning and evening prayers without a separate blessing, it is included in the additional prayer as well without a separate blessing.
Rachi non traduit
אמר ר' זירא. לעולם צריך להזכיר ומיהו לבית שמאי ברכה באנפי נפשה לראש חדש לא בעי ולאו משום דזכרון דראש השנה עולה לו דמשמע דכיון דראש השנה הוא היינו ראש חדש דאי הוה נמי שבת וראש חדש ולאו ראש השנה לא בעי ליה ברכה בפני עצמה אלא חותם מקדש השבת וישראל וראשי חדשים והלכך בראש השנה נמי חותם מקדש ישראל ויום הזכרון וראשי חדשים ואע''ג דבשבת וראש השנה בעי לכל חד ברכה בפני עצמה בראש חדש מודו דמתוך שכולל ברכתו בתוך ברכת היום שחרית וערבית ואפילו בשאר שבתות דההיא ודאי אפילו לבית שמאי פשיטא לן דלא בעי לכל חד ברכה לעצמו דהא אי הוה מיקלע בחול אין לו ברכה שחרית וערבית אלא אומר יעלה ויבא בעבודה והלכך כי מיקלע בשבת אפילו למאן דאמר לקמן דבשבת לא מדכרינן דראש חדש בעבודה אלא בברכת היום מיכלל הוא דכיילינן ולאו בפני עצמה:
כולל נמי במוספין. לבית שמאי ואע''ג דבחול אית ליה ברכה במוספין לעצמו הכא מיכלל הוא דכיילינן הואיל וכולל שחרית וערבית אבל שאר ימים טובים דאית להו ברכה ערבית ושחרית כי מיקלעי בחול בהני פליגי בית שמאי כי מיקלעי בשבת מצרכי להו ברכה בעצמן לכל תפלותיהם:
וּמִי אִית לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי כּוֹלֵל? וְהָתַנְיָא: רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע. קַשְׁיָא.
Traduction
The Gemara asks: And do Beit Shammai accept the view that one should include the New Moon in the regular prayer? Wasn’t it taught in a baraita that with regard to a New Moon that occurs on Shabbat, Beit Shammai say: One must pray an Amida that includes eight blessings in the additional prayer, including a separate blessing for the New Moon; and Beit Hillel say: One must pray an Amida that includes seven blessings, as Shabbat and the New Moon are mentioned in the same blessing? Therefore, according to Beit Shammai, we do not include the New Moon and other days in the same blessing, and the fact that the New Moon does not have its own blessing on Rosh HaShana is because one mention of remembrance counts for both Rosh HaShana and New Moon. The Gemara comments: Indeed, this is difficult.
Rachi non traduit
ומי אית להו לבית שמאי כולל. בברכת המוספין של ראש חודש דאיקלע בשבת:
מתפלל שמנה. של ראש חדש ושל שבת ובמוספין קאמר:
קשיא. וש''מ כיון דבשאר שבתות קא בעו ב''ש ברכה לראש חדש ובר''ה לא בעו דטעמא משום דזכרון דראש השנה עולה לו וש''מ אפילו מכלליה ואדכורי נמי לא בעינן:
וְכוֹלֵל עַצְמוֹ — תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: שַׁבָּת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל כְּדַרְכּוֹ שֶׁבַע, וְאוֹמֵר מֵעֵין הַמְאוֹרָע בָּעֲבוֹדָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּהוֹדָאָה, וְאִם לֹא אָמַר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Traduction
The Gemara comments: The issue of whether or not one should include the mention of the New Moon in the blessing pertaining to the sanctity of the day of Shabbat is itself the subject of a dispute between the tanna’im, as it was taught in a baraita with regard to a Shabbat that occurs on a New Moon or on one of the intermediate days of a Festival: For the evening, morning, and afternoon prayers, one prays in his usual manner and recites seven blessings, and says a passage pertaining to the event of the day, i.e. May there rise and come [ya’aleh veyavo], during the blessing of Temple service. Rabbi Eliezer disagrees and says that this passage is said during the blessing of thanksgiving. And if he did not recite it, we require him to return to the beginning of the prayer and repeat it.
Rachi non traduit
וכולל עצמו. דשחרית וערבית בראש חדש שחל להיות בשבת:
תנאי היא. דאיכא תנא דאפילו כולל לית ליה אלא אומר יעלה ויבא בעבודה כבחול אבל בברכת היום אינו נזכר כלל אפילו לכוללו:
וּבְמוּסָפִין מַתְחִיל בְּשֶׁל שַׁבָּת, וּמְסַיֵּים בְּשֶׁל שַׁבָּת, וְאוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.
Traduction
And in the additional prayer, one begins the fourth blessing, the special blessing for the additional service, with Shabbat, and concludes it with Shabbat, and says a passage referring to the sanctity of the day of the New Moon or the Festival in the middle. Therefore, only in the additional prayer is the New Moon included in the blessing for the sanctity of the day.
Rachi non traduit
ומתחיל בשל שבת. ותתן לנו את יום המנוח הזה ומסיים בשל שבת מקדש השבת ותו לא ומיהו במוספים באמצע ברכה הוא נכלל אבל שחרית וערבית אינו נכלל אפילו באמצע והאי תנא לית ליה כולל שחרית וערבית:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמְרִים: כָּל מָקוֹם שֶׁזָּקוּק לְשֶׁבַע — מַתְחִיל בְּשֶׁל שַׁבָּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁל שַׁבָּת, וְאוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.
Traduction
On the other hand, Rabban Shimon ben Gamliel and Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, say: Wherever one is obligated to recite seven blessings, including the evening, morning, and afternoon prayers, he begins the fourth blessing with Shabbat and concludes it with Shabbat, and he says a passage referring to the sanctity of the day of the New Moon or the Festival in the middle. In their opinion, the New Moon is included in the blessing of the sanctity of the day in all the prayers of the day.
Rachi non traduit
כל מקום שזקוק לשבע. ואפילו שחרית וערבית:
קדושת היום. של ראש חדש עם של שבת כגון את יום המנוח הזה ואת יום ראש חדש הזה ואם מועד הוא את יום השבת הזה ואת יום חג פלוני הזה: (פסק ובמסכת ביצה קבעינן הלכתא דלא כי הני תנאי דמסיימי בשל שבת לחודיה במוספין אלא אף קדושת היום בעי לאדכורי בחתימה מקדש השבת וישראל והזמנים ובראש חדש מקדש השבת וישראל וראשי חדשים אבל במאי דקאמר שחרית וערבית מתפלל כדרכו ואומר מעין המאורע בעבודה הלכתא כוותיה וגבי כולל דשחרית וערבית קבעינן אין הלכה כאותו הזוג דאמרי כל מקום שזקוק לשבע כולל בפרק שני דביצה):
מַאי הֲוָה עֲלַהּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לוֹ לְכָאן וּלְכָאן. וְכֵן אָמַר רַבָּה: זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לוֹ לְכָאן וּלְכָאן.
Traduction
Returning to the fundamental question of whether the New Moon must be mentioned separately on Rosh HaShana, the Gemara asks: What conclusion was reached about this issue? Rav Ḥisda said: One mention of remembrance counts for both this and that. And so too, Rabba said: One mention of remembrance counts for both this and that.
Rachi non traduit
מאי הוי עלה. מהו להזכיר של ראש חדש בראש השנה:
וְאָמַר רַבָּה: כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב הוּנָא, אִיבַּעְיָא לַן: מַהוּ לוֹמַר זְמַן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים? כֵּיוָן דְּמִזְּמַן לִזְמַן אָתֵי — אָמְרִינַן, אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּלֹא אִיקְּרוּ רְגָלִים לָא אָמְרִינַן. לָא הֲוָה בִּידֵיהּ.
Traduction
Having discussed the Rosh HaShana prayers, the Gemara addresses related issues. Rabba said: When I was in the house of study of Rav Huna, we raised the following dilemma: What is the halakha with regard to saying the blessing for time, i.e., Who has given us life [sheheḥeyanu], on Rosh HaShana and Yom Kippur? The two sides of the dilemma are as follows: Do we say that since these Festivals come at fixed times of the year, we recite the blessing: Who has given us life, just as we would for any other joyous event that occurs at fixed intervals? Or do we say, perhaps, that since these Festivals are not called pilgrim Festivals [regalim], we do not recite: Who has given us life, as the joy that they bring is insufficient? Rav Huna did not have an answer at hand.
כִּי אֲתַאי בֵּי רַב יְהוּדָה, אֲמַר: אֲנָא אַקָּרָא חַדְתָּא נָמֵי אָמֵינָא זְמַן. אָמְרִי לֵיהּ: רְשׁוּת לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי חוֹבָה מַאי? אָמַר לִי: רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: אֵין אוֹמֵר זְמַן אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים.
Traduction
When I came to the house of study of Rav Yehuda, he said: I recite the blessing for time even on a new gourd, and I certainly recite the blessing on Rosh HaShana and Yom Kippur. I said to him: I have no dilemma about the fact that one has the option of reciting the blessing for time; the dilemma I have is about whether there is an obligation to recite the blessing. What is the halakha in this regard? Rav Yehuda said to me that it was Rav and Shmuel who both said: One recites the blessing for time only on the three pilgrim Festivals.
Rachi non traduit
אקרא חדתא. כשאני רואה דלעת חדשה משנה לשנה אמינא זמן:
מֵיתִיבִי: ''תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה'', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ''שִׁבְעָה'' — אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי בְּרֵאשִׁית, ''שְׁמוֹנָה'' — אֵלּוּ שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ''שִׁבְעָה'' — אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי פֶסַח, ''שְׁמוֹנָה'' — אֵלּוּ שְׁמוֹנָה יְמֵי הַחַג. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר ''וְגַם'' — לְרַבּוֹת עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
Traduction
The Gemara raises an objection based upon the following baraita: The verse states: ''Give a portion to seven, and also to eight'' (Ecclesiastes 11:2). Rabbi Eliezer says: ''Seven,'' these are the seven days of Creation; ''eight,'' these are the eight days until circumcision. Rabbi Yehoshua says: ''Seven,'' these are the seven days of Passover; ''eight,'' these are the eight days of the festival of Sukkot. And when it says: ''And also,'' like every other instance of the word ''also'' in the Torah, this comes to include; what it includes is Shavuot, and Rosh HaShana, and Yom Kippur.
Rachi non traduit
אלו שבעת ימי בראשית. השבת נבחר מתוכה:
שמונה ימי מילה. השמיני נבחר מתוכה:
אלו ז' ימי הפסח. שאתה צריך לתת חלק לכולם ולקמן מפרש מאי חלק:
מַאי לָאו לִזְמַן? לֹא, לִבְרָכָה.
Traduction
What, is this exposition not coming to teach us that on these days one is obligated to recite the blessing for time? The Gemara responds: No, it is referring to the blessing recited over the special sanctity of the day.
Rachi non traduit
לברכה. דמברכים כל יומא מקדש ישראל והזמנים:
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִזְמַן — זְמַן כָּל שִׁבְעָה מִי אִיכָּא? הָא לָא קַשְׁיָא: דְּאִי לָא מְבָרֵךְ הָאִידָּנָא — מְבָרֵךְ לִמְחַר וּלְיוֹם אוּחְרָא.
Traduction
The Gemara comments: So too, it is reasonable to explain, as if it would enter your mind to say that it is referring to the blessing for time, is there a blessing for time that is recited all seven days of the Festival? It is recited only on the first day. The Gemara refutes this argument: This is not difficult, as it means that if he does not recite the blessing for time now, he recites the blessing tomorrow or the following day, as all seven days are part of the pilgrim Festival.
מִכָּל מָקוֹם — בָּעִינַן כּוֹס? לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב נַחְמָן. דְּאָמַר רַב נַחְמָן: זְמַן אוֹמְרוֹ אֲפִילּוּ בַּשּׁוּק. הָא לָא קַשְׁיָא, דְּאִיקְּלַע לֵיהּ כּוֹס.
Traduction
The Gemara asks: In any case, we require that this blessing be recited over a cup of wine, and most people do not have cups of wine for the intermediate days of a Festival. Let us say that this supports Rav Naḥman, as Rav Naḥman said: The blessing for time may be recited even in the market, without a cup of wine. The Gemara responds: This is not difficult, as the case is that he happened to have a cup; but without a cup of wine, the blessing may not be recited.
Rachi non traduit
מכל מקום כוס בעינן. לעיל מהדר לאוקומי הכי נמי מסתברא דאי ס''ד זמן זמן כל ז' מי איכא ודקאמר דאי לא אמר האידנא אומר למחר וליומא אחרינא האי נמי ליתא דהא כוס יין בעי לומר הברכה עליו וסתמא דאינשי יומא קמא אית להו כוס אבל בשאר יומא לכולי עלמא לית להו:
הא לא קשיא דמיקלעי ליה כוס. ולעולם אזמן קאי ולרב נחמן לא תסייעיה:
הָתִינַח עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים הֵיכִי עָבֵיד? אִי מְבָרֵךְ עֲלֵיהּ וְשָׁתֵי לֵיהּ — כֵּיוָן דְּאָמַר זְמַן, קַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ וַאֲסִר לֵיהּ.
Traduction
The Gemara asks: Granted, one can recite the blessing over a cup of wine on Shavuot and Rosh HaShana; but what does one do on Yom Kippur? If you say that he should recite the blessing over a cup of wine before the actual commencement of Yom Kippur and drink it, there is a difficulty: Since he recited the blessing for time, he accepted the sanctity of the day upon himself, and therefore caused the wine to be prohibited to himself by the laws of Yom Kippur.
Rachi non traduit
תינח עצרת וראש השנה. איכא למימר דזמן אכוס קאמר ליה אלא יום הכפורים אי בזמן מוקמת ליה על כרחיך סייעתא לרב נחמן היא דעל הכוס היכי ליעביד אי מברך עליה ושתי ליה וכו':
דְּהָאֲמַר לֵיהּ רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא לְרַב: מִי בָּדְלַתְּ? וַאֲמַר לֵיהּ: אִין, בָּדֵילְנָא.
Traduction
As didn’t Rav Yirmeya bar Abba say the following to Rav, upon observing him recite kiddush before the actual commencement of Shabbat: Have you therefore accepted the obligation to abstain from labor from this point on? And he said to him: Yes, I have accepted the obligation to abstain from labor. This indicates that once one recites kiddush and accepts upon himself the sanctity of the day, all the laws of the day apply to him. Accordingly, if one recited the blessing for time for Yom Kippur, he may no longer eat or drink.
Rachi non traduit
מי בדלת. פעם אחת נתקשרו שמים בעבים והתפלל רב של שבת מבעוד יום ואמר ליה רב ירמיה לרב מי בדלת מן המלאכה משקבלת עליך שבת ואמר ליה אין בדילנא:
לִבְרוֹךְ עֲלֵיהּ וְלַנְּחֵיהּ — הַמְבָרֵךְ צָרִיךְ שֶׁיִּטְעוֹם! לִיתְּבֵיהּ לְיָנוֹקָא — לֵית הִלְכְתָא כְּרַב אַחָא, דִּילְמָא אָתֵי לְמִסְרַךְ.
Traduction
And if you say that he should recite the blessing over a cup of wine and leave it and drink it only after the conclusion of Yom Kippur, this too is difficult, as the principle is that one who recites a blessing over a cup of wine must taste from it. If you say that he should give it to a child, who is not obligated to fast, this too is not feasible because the halakha is not in accordance with the opinion of Rav Aḥa, who made a similar suggestion with regard to a different matter, due to a concern that perhaps the child will come to be drawn after it. The child might come to drink wine on Yom Kippur even in future years after he comes of age, and we do not institute a practice that might turn into a stumbling block.
Rachi non traduit
ליתביה לינוקא. לשתותו לאחר שיברך עליו דהאי שיטעום דקאמר לאו דווקא קאמר אמברך דהוא הדין כי שתי אחרינא דטעמא משום דגנאי הוא לכוס של ברכה שלא יהנה אדם ממנו לאלתר שתהא ברכת היין דבורא פרי הגפן שלא לצורך ומכי טעם ליה אחרינא שפיר דמי וכדתניא נמי בגמרא דפרק ראוהו בית דין (ר''ה כט:) לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין אלא אם כן אוכל עמהם שהרי הן יכולין לעשות אבל פורס הוא לבניו ולבני ביתו כדי לחנכן במצות ואף על פי שהוא לא טעם אלא בניו שפיר דמי ואף על פי שבירך עליה ברכת המוציא:
דרב אחא בר יעקב לא איתפרש:
דאתי למיסרך. התינוק לאחר המנהג זה ולשתות ביום הכפורים אחר שיגדיל:
Tossefoth non traduit
לית הלכתא כרב אחא בר יעקב. ירש רש''י ולא איתפרש ור''ח פי' דבפרק תולין (שבת ד' קלט.) גבי כשות' פריך וליתיב לינוקא דישראל ומשני דילמא אתי למיסרך וקים לן דרב אחא בר יעקב הקשה אותה קושיא:
דלמא אתי למיסרך. אומר רבינו שמואל דוקא גבי זמן שהוא קבוע חיישינן דלמא אתי למיסרך אבל אם אירע ברית מילה בט' באב. או ביו''כ דלא הוי אלא אקראי בעלמא לא חיישינן דלמא אתי למיסרך ומעשה היה בחופה בעשרה בטבת נתנו הכוס לתינוק לשתות:

[ומעשה היה בברית מילה ברבינו יעקב בר יקר שחל עשרה באב בא' בשבת והוא היה אב''ד וצוה להתפלל מנחה גדולה ורחצו ואכלו מפני שי''ט שלהן היה כדכתיב שש אנכי כו' והאי דלא מברכינן שהחיינו משום צערא דינוקא. תוס' שאנ''ץ]:
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? שַׁדְּרוּהּ רַבָּנַן לְרַב יֵימַר סָבָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְּרֵישׁ שַׁתָּא, אֲמַרוּ לֵיהּ: זִיל חֲזִי הֵיכִי עָבֵיד עוֹבָדָא, תָּא אֵימָא לַן. כִּי חַזְיֵיהּ אֲמַר לֵיהּ: דַּלְיוּהּ לִרְטִיבָה רָפְסָא לֵיהּ בְּדוּכְתֵּיהּ. אַיְיתוֹ לֵיהּ כָּסָא דְחַמְרָא, קַדֵּישׁ וַאֲמַר זְמַן.
Traduction
The Gemara asks: What conclusion was reached about this matter? Must one recite the blessing: Who has given us life, on Rosh HaShana and Yom Kippur? The Sages sent Rav Yeimar the Elder before Rav Ḥisda on the eve of Rosh HaShana. They said to him: Go, see how he acts in this regard and then come and tell us. When Rav Ḥisda saw Rav Yeimar, he said to him in the words of a folk saying: One who picks up a moist log, which is not fit for firewood, must want to do something on the spot. In other words, you certainly have come to me with some purpose in mind, and not just for a visit. They brought him a cup of wine, and he recited kiddush and the blessing for time.
Rachi non traduit
מאי הוי עלה. צריך לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים או לא:
כד חזייה. רב חסדא לרב ייבא:
אמר ליה דלויה לרטיבא רפסא ליה בדוכתיה. המגביה עץ לח שאינו ראוי להיסק בידוע שצריך למקומו הואיל ואליו אינו צריך שעל חנם לא הגביהו כלומר על חנם לא באת לכאן:
וְהִלְכְתָא: אוֹמֵר זְמַן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהִלְכְתָא: זְמַן — אוֹמְרוֹ אֲפִילּוּ בַּשּׁוּק.
Traduction
The Gemara concludes: The halakha is that one recites the blessing for time on Rosh HaShana and on Yom Kippur, and the halakha is that one may recite the blessing for time even in the market, as it does not require a cup of wine.
וְאָמַר רַבָּה, כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב הוּנָא אִיבַּעְיָא לַן: בַּר בֵּי רַב דְּיָתֵיב בְּתַעֲנִיתָא בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, מַהוּ לְאַשְׁלוֹמֵי? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְלָא הֲוָה בִּידֵיהּ.
Traduction
Having discussed a question that was raised during Rabba’s student years, the Gemara now records another such question. And Rabba also said: When we were in the house of study of Rav Huna, we raised the following dilemma: A student in his master’s house who is fasting on Shabbat eve, what is the halakha with regard to whether he has to complete the fast until the end of the day? Do we perhaps say that he must stop fasting before Shabbat, so as not to enter Shabbat weary from his fast? Rav Huna did not have an answer at hand. I subsequently came before Rav Yehuda, and he too did not have an answer at hand.
אָמַר רָבָא: נֶחְזְיֵיהּ אֲנַן, דְּתַנְיָא: תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת
Traduction
Rava said: Let us look ourselves for an answer from the sources. As it was taught in a baraita in the case of the Ninth of Av that occurs on Shabbat,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source